top of page
פתקים לבנים-01.png

כיצד ניתן ליצור בית עבור אדם שביתו חרב? בתא זה נחשוב לעומק על סוגיית העקירה מבתיהם של מעל 160 אלף איש מצפון ומדרום, תוך התחשבות בחוסר הוודאות בנוגע למשך השהייה מחוץ לבית ובצורך הדחוף בשיקום המרקם החברתי באותן קהילות. נדרשת חשיבה הוליסטית, הבוחנת את הסוגייה מזווית אדריכלית, תכנונית וסוציאלית גם יחד, על מנת לפתח רעיונות חדשים, כוללים וברי-קיימא הקשובים לצרכי הקהילות.

תא דיור שיכון וקהילה

סטודנט לתואר שני בחוג לתכנון ערים, אונ' ת"א

עומר טויב
ראש תא

סטודנטית בתוכנית "אמירים" ובחוג לעבודה סוציאלית, אונ' ת"א

ספיר סוקולובר
ראש תא

ראש המגמה לתכנון ערים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. נשיאת האגודה הגאוגרפית הישראלית וחברה בועד של איגוד המתכננים ובועד המנהל של עמותת סיכוי-אופוק

פרופ׳ נורית אלפסי
מנטורית

אדריכלית מיכל בלייכר, יועצת אורבנית וראש צוות תכנון בות"ל, מנחה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. בעלת תואר ראשון בארכיטקטורה מבצלאל ותואר שני בארכיטקטורה ובינוי ערים מאוניברסיטת תל אביב.

מיכל בלייכר
מנטורית

נראה לאחרונה - מודל ליצירת רשת חוסן אזורית

האתגר: חוסר בשייכות אזורית וחיבור אנושי בסביבות עירוניות המקשה על תפקוד הקהילה בשגרה ובחירום

הרעיון שלנו: מודל ליצירת רשת חוסן איזורית שמתפקדת בשגרה ובחירום

 

מה אנחנו צריכים לעשות? מערך התנדבות אזורי הנתמך על ידי העירייה, בהתבסס על מידע, דרכי התקשרות וסל כלים מותאם למגוון מצבים.

חברי הקבוצה: שקד שלום, נועה שטיינר, עינב קוצר, נעה פוס

נעה פוס-0547220959

 מעטפת למפונים בשיכוני משפחות חיל האוויר

"קליקל" - מערך קליטה למתארח

בחינת פתרונות זמניים לקהילה מפונה באזור המרכז

ready?

קיבוץ במגדל

התיישבות מתחדשת

האתגרים

פתקים לבנים-02.png

כמוסד החברתי הראשון סביבו מתגבשת קהילה, נפתח דרכים להרחבת מעמדו של המוסד הבית ספרי מבית לימוד לבית חינוך ולמרכז קהילתי. תוך התמקדות ייעודית בגילאי הנוער הצפויים להגיע בחודשים הקרובים ליישובים זמניים, נעמיק במקומם של ההורים בבית הספר, של גופי החינוך הבלתי פורמליים, בתפקידי התלמידים הבוגרים אל מול הצעירים ועוד. נבחן גם כיצד ניתן שבתי הספר יתרחבו אל מעבר לכתלי כיתת לימוד אל מרחבים של שהייה, שיח, מפגש. היום יותר מתמיד, במחשבה מעמיקה על בני נוער ועל יצירת עתיד טוב יותר עבורם, טמונה גם האפשרות לרפא את מכאובי החברה כולה.

תא חינוך

סטודנטית לתואר ראשון בהנדסת חשמל, הטכניון

שני זמיר
ראש תא

סטודנטית לתואר ראשון במשפטים, אונ' ת"א

נירה אזולאי
ראש תא

ד"ר תמי הופמן חברת סגל במכללת סמינר הקיבוצים; עמיתת מחקר וראשת התכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה. בעלת ניסיון רב בהוראה במערכת החינוך ובהכשרת מורים במכללת סמינר הקיבוצים ובאוניברסיטת תל אביב. הקורסים שלה עוסקים במערכת החינוך, במדיניות חינוך ומעמד המורה בחברה דמוקרטית. תחומי המחקר שלה הם הממשקים בין מערכת החינוך לצבא, מדיניות חינוך לדמוקרטיה והכשרת מורים. בוגרת תכנית מנדל למנהיגות באקדמיה בהכשרה להוראה.

דר׳ תמי הופמן
מנטורית

קובץ פתוח תמונות סטודנטים ומנטורים-29.png

דני בר גיורא הוא יועץ עצמאי לקרנות ולארגונים. עד לפני שנה ובמשך עשור כיהן כמנהל בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית. בעברו שורת תפקידי מפתח בתחום החינוך, ביניהם מנה"ל מנח"י (מינהל החינוך ירושלים), חבר הנהלת משרד החינוך, הממונה על יישום והטמעת רפורמת אופק חדש (בקדנציה של פרופ' יולי תמיר כשרת החינוך) ומנהל בית ספר התיכון לאומנויות בירושלים.

דני בר גיורא
מנטור

קובץ פתוח תמונות סטודנטים ומנטורים-35.png

יע"ל - יוזמים עתיד לימודי

האתגר: חשיפת התלמידים ״הרגילים״ לתחום האקדמיה במגוון נושאים.

הרעיון שלנו: תכנית אקדמית- יזמית לתלמידי כיתות ט' בהובלת סטודנטים. מטרתה לחשוף את התלמידים לאפשרויות ההשכלה הגבוהה ממקור ראשון, למקד לתחום ספציפי מעניין ולהצית את הזיקה ליזמות בנושא.

 

מה אנחנו צריכים? תמורה לסטודנטים המשתתפים בתכנית, חיבור בינינו לבין הקהילות/ בתי הספר, תקציב ליוזמות שיוקמו


חברי הצוות: תמר אפק, ענבל רווה, עומר שילון.

עומר שילון-05277104025

יע"ל  - יוזמים עתיד לימודי

חינוך לחוסן: נוער בתנועה

קולנוער: בניית קהילה בבית הספר

חונכות קהילתית בית סיפרית

לימודי כלכלה בעזרת התנסות בקהילה

קידום יזמות משמעותית

פתקים לבנים-03.png

כ60% מהתוצרת החקלאית המיוצרת בארץ גדלה בעוטף עזה, כך שהפגיעה הפיזית במתקנים ובשטחים החקלאיים וכל היוצא מכך מאז מהווה מכה קשה לענף כולו. בתא זה נרצה לגבש תוכניות פעולה ומודלים למקבלי ההחלטות, לחברות פרטיות ולחקלאים המקומיים המעורבים בתנופת המגזר החקלאי לאחר המלחמה, תוך התחברות לעקרונות מפתח בחקלאות הנדרשת במאה ה-21: הבטחת תזונה בריאה וברת קיימא לאוכלוסייה הגדלה ושימוש באנרגיה ובכלים "ירוקים" בעבודה החקלאית. הטמעת עקרונות אלה בקרב מתכנני השיקום החקלאי יכולה להוביל לצמיחה כלל משקית, לשיתופי פעולה אזוריים, לשיפור מוכנותה של ישראל עם משבר האקלים המחריף, ולהצלחת מאמצי התקומה הלאומיים.

תא חקלאות

סטודנטית לתואר ראשון בתכנית פכ"מ, אונ' העברית

מיה רפאל
ראש תא

בת קיבוץ מעגן מיכאל

דבורה לרך
ראש תא

פרופ' אלון טל, חבר כנסת לשעבר מטעם סיעת 'כחול לבן'. כיהן כראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, ומרצה אורח לקיימות באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. ממייסדי הארגונים הסביבתיים 'אדם, טבע ודין', 'מכון ערבה ללימודי הסביבה' ו'צפוף – הפורום לאוכולוסיה, סביבה וחברה'.

פרופ׳ אלון טל
מנטור

סטודנט למשפטים ופילוסופיה, ״שגרירי רוטשילד״.

איתי רוזיצקי
ראש תא

איתי זריצקי.png

מן הפחת לצלחת

להתחבר בחזרה

שוק סיטונאי ישראלי

NAV-NEGEV AGROVOLTAICS

מסמך מדיניות:חסמים רגולטוריים שפוגעים בחקלאות במדינת ישראל

מסמך מדיניות: חסמים רגולטוריים שפוגעים בחקלאות במדינת ישראל

האתגר: מדינת ישראל מהווה כיום מקור ידע ויצואנית של טכנולוגיות בתחום החקלאות. עם זאת, מזה כמה עשורים שענף החקלאות במדינת ישראל גווע; מספר החקלאים הישראלים מצטצמם, הגיל הממוצע של החקלאים עולה ללא דור ממשיכים. חרף העובדה שהתופעה מוכרת גם במדינות מערביות נוספות, התופעה במדינת ישראל חריפה יותר ומתרחבת בקצב מהיר יותר. ישנם כמה גורמים שיוצרים את הבעיה, אך חלק הארי שלה מקורו במערכת של תקנות ורגולציות סבוכות אשר מערימות קשיים על החקלאים. התוצאה היא פגיעה כלכלית חריפה וב-'שיתוק' של החקלאים אל מול הממסד. אנו מאמינים כי פירוק החסמים הרגולטוריים יאפשרו שיקום וצמיחה מחודשת של החקלאות בישראל, מה שעשוי לעודד את הדור הצעיר לחזור לעיסוק בחקלאות.

הרעיון שלנו: להעמיד מסמך מפורט שמצביע על כל האתגרים שהחקלאים מתמודדים איתם כתוצאה מעומס של תקנות, חוקים ורגולציות. המסמך יציג את הבעיות שהחקלאי נתקבל בהן, את מקורן בחוקים ובתקנות, ויציע פתרונות אפשריים בכדי להתמודד עמן. היתרון הבולט של הרעיון שלנו מתבטא בכך שהוא פותר בעיות משורשן ללא כל השקעה אקטיבית של משאבים כלכליים.

 

מה אנחנו צריכים לעשות? מיפוי של כלל הבעיות והגדרתן - מול חקלאים. זיהוי של החסמים הרגולטוריים - מול משפטנים ומול פקידי ממשל. הצעה של פתרונות אפשריים - הן מול החקלאים הן מול משפטנים ופקידי ממשל.


חברי הקבוצה: אילון ארגמן, עומרי למדן, יעקב זגיר

יעקב זגיר-050-9850859

פתקים לבנים-04.png

נתעמק בנקודת המבט הציבורית והפומבית ונחקור תוכניות שונות במטרה לסייע בעיבוד טראומה והתמודדות נפשיות של הקולקטיב. נושאים אותם נרצה לפתח כוללים לדוגמה: שימוש באמצעים טכנולוגיים על מנת לעבד טראומה ואירועים קשים; התערבות קהילתית במצבי קצה ולחץ. בנוסף לכך, נעסוק ביצירת מערכי חירום המבוססים על שיתוף פעולה בין הגופים והמשרדים השונים העוסקים בבריאות הנפש

תא בריאות הנפש

סטודנטית לתואר ראשון בפסיכולוגיה, המכללה האקדמית ת"א-יפו.

תאיר טרקאי
ראש תא

סטודנטית לתואר ראשון במשפטים, אונ' ת"א

שירה כורש
ראש תא

סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, אונ' רייכמן

ליליאן כיואן
ראש תא

הדס שהרבני סיידון, ד"ר לפסיכולוגיה קלינית, פעילה חברתית וסביבתית. מאז תחילת המלחמה עומדת בראש המיזם ״עוטף לב״, המעניק סיוע ראשוני לכל תושבי ותושבות ישראל ע״י נשות ואנשי מקצועות בריאות הנפש.

הדס שהרבני סיידון
מנטורית

נוירופסיכולוגית קלינית ופסיכולוגית שיקומית מדריכה. חברת סגל ומרצה בכירה בביס למדעי ההתנהגות באקדמית תל אביב יפו, מטפלת מרצה וחוקרת בתחום האובדן והסתגלות לאירועי חיים.

דר' עינת יהנה
מנטורית

ורם רייך הוא פרופ' מן המניין, מופקד הקתדרה לעיצוב הנדסי והנדסת מערכות בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. ראש התוכנית לתואר שני בהנדסת מערכות. עורך ראשי של ירחון בינלאומי מוביל בתכן הנדסי וחבר מערכת של 8 ירחונים נוספים. כתב 3 ספרים וערך אחד על תכן הנדסי, ביומימיקרי, עיצוב וקהילות מקיימות.

פרופ׳ יורם רייך
מנטור

יורם רייך-38.png

מתפנים לשגרה - קהילה חזקה לחוסן חברתי

בריאות נפש לכולם

סיפור בעטיפה

MY S.HEALTH
MY HEALTH
BY MY SELF

"בידיים טובות" - המיון הסוציאלי הראשון בישראל

"בידיים טובות" - המיון הסוציאלי הראשון בישראל

האתגר: יצירת אינטגרציה בין הגופים השונים המטפלים ברווחת הפרט וריכוזן תחת קורת גג אחת לטובת האזרח: חינוך, רווחה, משרד הביטחון, בריאות הנפש, משרד השיכון, משרד הבריאות וביטוח לאומי. שיתוף ידע בין הגורמים השונים על מנת לתת מעטפת ייעוץ והכוונה לתושב.

הרעיון שלנו: ״מיון סוציאלי״ - מערך כולל לטיפול בפניות סוציאליות מורכבות בו עו״ס מכלל למול נציגים יועצים בתחומי החינוך, רווחה, משרד הביטחון, בריאות הנפש, משרד השיכון, משרד הבריאות וביטוח לאומי שנמצא במקום אחד. העוס ירכז את הפניה ויתייעץ עם הגורמים הרלוונטים השונים. במידת הצורך יזמו פגישה אינטגרטיבית עם נציגי המשרדים השונים בהתאם למהות הפניה. בסוף התהליך יקבל הפונה סיכום הכולל המלצות וaction items להמשך.

 

מה אנחנו צריכים? חלל פיזי מושאל (יכול להיות מרכז קהילתי קיין, קופח), מאגר יועצים עם הקצאות המשרדים השונים, תקן לתורנויות עוסים מהרווחה/ הכשרת מתנדבים. מה הם המק:רים הרב מערכתיים שדורשים מענה ממספר גורמים במקביל. פורטל לריכוז ותעדוף פניות ומערכת זימון תורים חכמה המרכזת את זמינויות היועצים הרלוונטים עבור כל פניה מורכבת.

חברי הצוות: יפעת אלוף דוידי שרון הדס ליאור חנוך גיל איזן אוראל עייש

שרון הדס-0522237066

פתקים לבנים-05.png

בקרוב ישובו לספסל הלימודים עשרות אלפי סטודנטים יהודים וערבים אשר חווים את התקופה הזו באופנים שונים ומורכבים. בתא זה, נעמיק במהות השותפות וננסח לה חזון ופרקטיקה בקמפוסים האקדמיים. אנו מאמינים כי המשגה מוקדמת הנוצרת בדיאלוג סטודנטיאלי-פנימי הנערך בלב ער ובעיניים פקוחות תוכל לקדם הבנות רבות בשאלות של הכרה בכאב הדדי ובמענים שניתן להציע לסוגיה. אימוץ חזון שכזה בקרב המוסדות האקדמיים השונים יסייע לכלל באי האוניברסיטה לבוא בשעריה, ויהווה בסיס לצמיחת השותפות במחוזות נרחבים אחרים.

תא שותפות יהודית-ערבית

סטודנטית לתואר ראשון בהנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת בן-גוריון, משתתפת בתכנית "שגרירי רוטשילד"

לומא עודה
ראש תא

סטודנטית לתואר ראשון במשפטים ובעבודה סוציאלית, אונ' העברית

אלינור שכטר
ראש תא

קובץ פתוח תמונות סטודנטים ומנטורים-17.png

פרופ' יוסף משהראוי הוא פיזיותרפיסט, ראש תכנית מוסמך וראש המעבדה לחקר עמוד שדרה בחוג לפיזיותרפיה, הפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א. פרופ' משהראוי הוא גם קלינאי מומחה לשיקום אורטופדי בכלל ולעמוד שדרה בפרט. הוא הקים ומנהל את המעבדה לחקר עמוד השדרה בפקולטה לרפואה ומנחה סטודנטים רבים לתואר שני ושלישי. משהראוי שימש כיו"ר הועדה לשלוב ערבים באוניברסיטת ת"א. כיום הוא ממונה מטעם הנשיא לקשרי קהילה עם החברה הערבית ופניות סטודנטים ערבים באוניברסיטת ת״א. במקביל לפעילותו האקדמית פרופ' משהראוי פועל רבות לשיפור החינוך בבתי הספר הערבים ברחבי הארץ בכלל ובעיר מולדתו יפו בפרט. לפני שנה קיבל את אות ראש העיר ת"א-יפו למעורבות חברתית.

פרופ' יוסף משהראווי
מנטור

קובץ פתוח תמונות סטודנטים ומנטורים-31.png

מרצה בכיר בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית. עוסק במשפט ציבורי ובפילוסופיה פוליטית.

דר׳ יעקב בן-שמש
מנטור

קובץ פתוח תמונות סטודנטים ומנטורים-32.png

يلا نِحكي - יאללה נדבר

מוקד גשר- مركز جسر

SABABA - פלטפורמה דיגיטלית למפגש בין סטודנטים יהודים וערבים

SABABA - פלטפורמה דיגיטלית למפגש בין סטודנטים יהודים וערבים

האתגר: יש חוסר תקשורת בין סטודנטים יהודים וערבים. שני הצדדים לא מכירים ולא יודעים מאיפה להתחיל. כתוצאה מכך יש תחושת אוינות וחוסר ביטחון בין הצדדים.

הרעיון שלנו: יצירת פלטפורמת תקשורת דיגיטלית, ברשתות החברתיות ובאתר אינטרנט, אשר תאפשר שיח בין סטודנטים ערבים ויהודים ותהיה במה לדעות, רעיונות והיכרות הדדית.

מה אנחנו צריכים? הקמת צוות ליצירת תוכן והפצתו, מנטורים מנוסים מהשטח ומימון (:

חברי הצוות: אופיר אליהו גל-עזר, פז אברהמי, יולי שלו, ארינה גוסק

ארינה גוסק-0547807420

פתקים לבנים-06.png

תא רוח יעסוק בקשיים ושאלות שעולים בתחומי מדעי הרוח ביחס למלחמה, בשתי דרכים במקביל ובשתי קבוצות נפרדות. הקבוצה הראשונה תהיה מוכוונת אל הקהילה האקדמית הבינלאומית. משתתפיה ידונו באופן בו יכול וצריך להיראות מרחב שיח פוליטי-אקדמי בין קבוצות סטודנטים.ות מהארץ ומחו"ל וינתחו יחדיו את הנושאים העומדים במרכזו של שיח זה – מקולוניאליזם ועד נקמה. לבסוף, בשאיפה, תיצור הקבוצה מפגשים וירטואליים עם קהילות סטודנטים.ות מרחבי העולם, על מנת להתבונן יחד על המצב תוך שיח אקדמי מבוסס קריאת טקסטים ודיון משותף בהם. הקבוצה השנייה תהיה מוכוונת אל הקהילה האקדמית הישראלית-פלסטינית. עבור רבים בתוכנו דבר מה 'נשבר' ביחס לאמונותינו ותפיסותינו את העולם, ובעוד דלתות האקדמיה נותרות סגורות ומותירות רבים מאיתנו, סגל ותלמידים.ות, ללא פלטפורמה לשיתוף ידע ומסקנות בנוגע למצב – נרצה למצוא לכך פתרון. נשאל יחד מה תפקידה של הרוח בעת דיסאוריינטציה כמו זו שבמצב מלחמה ונתווה מבנים לתכנים/פלטפורמות שיוכלו לסייע לאנשי ונשות האקדמיה הישראלית לפרק מונחים כואבים כואבים כגון שכול, רוע, אנטישמיות וגם סולידריות ושותפות, מתוך מחשבה על תפקידה של המחשבה עצמה.

תא רוח

תלמיד בתוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן, אונ' ת"א

ישראל עמנואל
ראש תא

סטודנטית בתוכנית ״אמירים״ ובחוג לספרות כללית והשוואתית, אונ' העברית

תומי שטוקמן
ראש תא

למד לתואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר סיום המוסמך למד שנה לתואר מוסמך בפריס, ואז המשיך ללימודי דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון בארצות הברית. שב לירושלים ב-1995 ומאז מלמד בחוג להיסטוריה. פרופ' סלוחובסקי מכהן בקתדרה על שם פולט וקלוד קלמן לתולדות יהדות צרפת. תחומי העיסוק שלו הם היסטוריה צרפתית, היסטוריה דתית, היסטוריה של קולוניאליזם והיסטוריה של המיניות. שימש כראש תכנית "אמירים", כראש החוג להיסטוריה וראש מרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר - כולם באוניברסיטה העברית.

פרופ' משה סלוחובסקי
מנטור

תמונות מנטורים בלי פתקית-33.png

פרופ׳ מן המניין, מלמד ספרות חז״ל בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד ועמית מחקר במכון שלום הרטמן. בשנת 2013 נבחר לאקדמיה הישראלית הצעירה למדעים. תחומי העניין שלו הם שאלות של כינון זהות אישית וקולקטיבית בתלמוד וכן הרמנויטיקה מדרשית. בשנת 2018 יצאו לאור ספרו (יחד עם עדי אופיר), Goy: Israel Others and the Birth of the Gentile, בהוצאת אוקספורד, ובשנת 2019 מבוא לספרות התנאים בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.

פרופ' ישי רוזן צבי
מנטור

פרופסור ליעד מודריק סיימה ב2014 לימודי פוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של קליפורניה, התמחות בחקר המודעות. בעלת שני תארי דוקטורט, מאוניברסיטת תל אביב – האחד בפילוסופיה (על בעיית גוף ונפש בראי חקר המוח) ובמדעי המוח (על תפקיד המודעות והקשב בעיבוד היחסים בין אובייקט וקונטקסט). כיום חוקרת ומרצה בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ובבית הספר סגול למדעי המוח אוניברסיטת תל אביב, בנוסף  הגישה בעבר את “שעה היסטורית”, ״האוניברסיטה המשודרת״. ותכניות אקטואליה שונות

פרופ' ליעד מודריק
מנטורית

ד"ר דני שרירא מרצה במינוי משותף לתכנית לפולקלור ותרבות עממית והתכנית ללימודי תרבות. במסגרת התכנית לפולקלור מלמד קורסים על פולקלוריסטיקה, תיאוריה של חקר הפולקלור, שאלות שקשורות לז'אנרים (סוגות) עממיים, דילמות שקשורות בארכיונים של תרבות עממית וארכוב פרפורמנס, וסוגיות שונות שקשורות לפולקלור של המודרנה – שמועות, אתנוגרפיה של התכתבות, אוכל וזהות ועוד.

דר׳ דני שרירא
מנטור

קובץ פתוח תמונות סטודנטים ומנטורים-36.png

דווקא עכשיו - על מה אנחנו מדברות

Middle Meets - Encouraging Complex Discourse

דווקא עכשיו - על מה אנחנו מדברות

האתגר: לאחר ה7 באוקטובר השיח סביב מושגים טעונים הינו רלוונטי מתמיד. אנו מאמינים כי לאקדמיה יש יכולת לבאר ולפתוח את המושגים ואת הדיון.

הרעיון שלנו: תחרות כתיבת מסות הממוקדת במושגים הנדרשים לפירוש של המצב העכשווי, תוך ליווי תהליך הכתיבה, היוצר חיבור לאקדמיה.

 

מה אנחנו צריכים? מנטורינג אקדמי ועריכתי; במה; שיפוט; תמריצי כתיבה והשתתפות; שיווק והפצה לתחרות ולמסות האישיות;

חברי הצוות: דרור דה הרטוך, שני לברטוב, זהר גנדלמן, חלי ולדשטיין, שחר אדלמן, גאיה חושן, בצלאל קדם, ליז נגוסה, נועם קאוץ , ישראל עמנואל

זהר גנדלמן-05269985

bottom of page