סמ"ר עומרי ניב פיירשטין ז"ל
2003
2023
∙ לנצח נזכור ∙
סמ"ר עומרי ניב פיירשטין ז"ל, בן לאור-לי, מיכל וקובי, אח למאיה ומיקה.
מילים לזכרו
עומרי ניב פיירשטין, בן לאור-לי, מיכל וקובי, אח למאיה ומיקה.
ליד עומרי אף אחד לא נשאר שקוף, עומרי ראה את כולם, הספיק לו מבט אחד כדי להבין מתי ואיפה נדרש החיבוק הגדול שלו.
מספרים על עומרי שהיה לו ספסל של שיחות נפש, בו הוא היה מארח כל מי שרצה לדבר, להתייעץ ובעיקר לקבל עידוד ממנו.
עומרי נולד וגדל בגבעתיים לשתי אמהות ואבא, קיבל הרבה אהבה, אותה החזיר כל חייו ובפרט בקרב בו נהרג.
עומרי ניגן בגיטרה, עסק בספורט מכל הסוגים, היה שחקן כדורסל בהפועל גבעתיים והיה חניך ומדריך בנוער העובד והלומד.
הוא שירת כלוחם בחטיבת החילוץ ולאחר שירות ארוך באיו״ש הוא עבר לבא״ח והיה חלק מסגל ההכשרה של פלוגת טירונים בבא״ח זיקים.
ב-7/10/23 הופקד לאבטח את הטירוניות במיגונית וכשהסגל התבקש לסייע בעמדות הוא הצטרף, לא לפני שראה את חברתו נועה נפגעת מכדור צלף בראשה, יצא תחת אז לחלץ אותה, דיווח על פציעתה, נשא אותה למקום מוגן, סייע לפצועה נוספת ועלה לעמדה להילחם.
לאחר קרב בן 45 דקות, פנים מול פנים עם המחבלים.
בקרב עיקש עומרי וחבריו הלוחמים והלוחמות לסגל הצליחו למנוע חדירת המחבלים וכיבוש הבסיס ובכך הצילו 90 טירונים/יות וכ-30 אזרחים שהתארחו בבאח.
עומרי שם עצמו לפני חבריו לסגל ולפני הטירונים והטירוניות שלו, הוא לחם מאהבה לאלו שמאחוריו ולא משנאה לאלו שלפניו.
עומרי היה בחור חזק והשרה בטחון גדול על כל מי שהכיר אותו, היה אח מדהים למאיה ומיקה, גונן עליהן ואהב אותן, ערך המשפחה היה נר לרגליו, היה איש שיח מרתק ובעל אינטליגנציה רגשית מהגבוהות שיש.
הוא אהב את החיים, נהנה מהם והפיק מהם את המיטב, הוא היה מוקף חברים וחברות, הוא נהרג כשהוא בשיאו, בתקופה הכי טובה שהייתה לו בחיים, אהוב , מאושר ושמח בחלקו.
לאחר מותו נמצא במכשיר הטלפון הנייד שלו פתק נעול עם היגדים שעומרי כתב לעצמו שהשאירו את כולנו פעורי פה לנוכח הבגרות והכנות בהן נכתבו.
